סיפורה של רבקה
הייתי לגמרי לבד ולא הייתי מסוגלת לשתף את הצער האדיר שלי. הייתי נשואה במשך 20 שנה, סבלתי בנישואים אלימים ופוגעניים מאוד. יש לי ארבעה ילדים, אחד עם תסמונת דאון, בת שקיללה אותי כל הזמן ועוד ילד עם צרכים מיוחדים. הייתי כה המומה, בקושי יכולתי לתפקד. תוכנית עם אחד לב אחד עזרה לי להיות יותר פתוחה ולבנות אמון.
כשהגעתי למרכז, התחלתי בקורס הטיפול בקולנוע. התוכנית עודדה אותי להכניס מצלמת וידאו לתוך ביתנו. הילדים שלי נהנו מאד לצלם סצנות ופרקים של חיי היום-יום שלנו. התחלנו לראות את מצבנו באור חדש. הצטרפתי גם לקבוצת התמיכה באלימות במשפחה. כתוצאה מהקורס, הטיפול הפרטני, הפילאטיס וסדנאות הציור, התחלתי להרגיש שאני שייכת לקבוצה של נשים מחויבות לריפוי של עצמן ושל משפחותיהן.
לאחר שלוש שנים, הצטרפתי לשיעורי הדרכה מקצועיים לפילאטיס, שעם אחד לב אחד הפעילה בשיתוף עם מכון וינגייט. בעבר עבדתי עם קשישים כמטפלת בשכר של 20 ש"ח לשעה. לאחר שסיימתי את קורס הפילאטיס, אני מרוויחה 200 ש"ח לשעה ועובדת פחות שעות. התוכנית סייעה לי להשיג מענק להקמת סטודיו לפילאטיס משלי לאנשים עם בעיות אורתופדיות, שהוא הסטודיו היחיד מסוגו באזור.
אני מרגישה שעשיתי דרך מאד ארוכה. אני יכולה רק להודות לעם אחד לב אחד על כך שהאמינו בי ועודדו אותי להגשים את החלומות שלי.